האם האנקור טקסט מת
מהפכת בניית הלינקים של 2013 נחשפת
עדכון ה-"פינגווין" של גוגל שינה את מערך בניית הלינקים לנצח. הימים בהם ניתן היה לשלב לינקים על פי מילות מפתח בטקסטים לפי רצוננו ובקלות רבה חלפו להם.
אז האם האנקור טקסט – מת?
בהשפעת העדכון, ישנה אי ודאות בנוגע לפרופורציות ולביטויו ביישום ה – seo, והשאלה העיקרית היא – עד כמה על ה – anchor text להיות נפוץ בכדי להניב את התוצאות הטובות ביותר?
מדוע החליט גוגל להפחית את השפעת ה – anchor text?
בעיקר כיוון שניתן להשפיע בקלות על התוצאה של השימוש בו. לא משנה לאיזה דירוג זכה הלינק שיצרנו, מובן מאליו כי יש לנו הרבה מאוד שליטה עליו ועל התנועה והדירוג שקשורים אליו.
גוגל לא מעונין בלינקים שנוצרו על ידינו, פרט ליוצאי הדופן – לינקים קבועים שממוקמים באתרים אחרים או לינקים שנבנו כתוצאה ישירה מלינקים אחרים, כיוון שאלו מספקים אינדיקציה מהימנה על השפעת אותם לינקים על הרשת, והתנועה שהם יצרו היא אמיתית ולא פיקטיבית לצורך קידום.
אבל, באופן עקרוני, גוגל מחפש אחר קשר אמיתי ובלתי-אמצעי שנוצר בין אתרים לבין לינקים שמהותו בענין אובייקטיבי בין השניים, ובעובדה כי חיבור ביניהם הוא טבעי לגולשים שמחפשים אחר מידע ברשת.
anchor שיצרנו הזוכה לאופטימיזציה גבוהה אינו טבעי – ניכר מכך כי יש לנו שליטה על הדירוג לו הוא זוכה, ומכאן, אם רוב ה – anchors כאלו זה אומר כי רוב הקשרים מהם אל הרשת ובחזרה נוצרו גם הם על ידינו ולא באופן טבעי.
co-citation הוא אמצעי פופולארי למדידת דמיון שנועד לבסס ולמצוא אלמנט משותף בין שני גורמים. אם A ו – B צוטטו או נזכרו יחד על ידי C, סביר כי הם קשורים אחד לשני, למרות שלא נמצאו מתייחסים אחד לשני ישירות.
יותר מכך – אם A ו – B מיוחסים יחד על ידי כמה מקורות, סימן שיש ביניהם קשר הדוק.
ככל שישנה התייחסות אל שניהם יחד ביותר מקורות שונות, כך הקשר ביניהם חזק יותר.
נראה, כי גוגל שם פחות דגש על anchor text (וייתכן כי גם על לינקים באופן כללי), ומעלה את הדירוג שהוא מעניק ואת תשומת הלב שלו לקשרים ססטיסטיים שיכולים לקבוע ביתר-יעילות את השפעתם ואת הרלוונטיות שלהם על הרשת (=co-citation ).
לינקים יכולים לבטא עקרון זה, אך ככל שמנועי החיפוש נהיים מתוחכמים יותר, כך תפתח השפעתם ותגדל השפעת דרכים אחרות.
כיצד לייצר co-citation?
הקפידו להיות מעודכנים בנוגע לטרנדים בנישה המקודמת.
הפיקו תוכן מקורי והימנעו משימוש בתכנים "משומשים" או כאלו אשר כבר נטחנו עד דק ברשת.
אם התוכן יוצר הדים ברשת, זה ישפיע ישירות על הופעת ועיצוב הנושא בהמשך, וגם אם ההתייחסויות השונות לא יביאו ישירות לקישור לאתר המדובר, זוהי תוצאה משמעותית מאוד, אשר תימדד על ידי גוגל. עם הזמן, מנועי החיפוש ישתפרו בהיבט זה יותר ויותר.
לדוגמה, אחרי שעדכוני פנדה ופינגיוון יצאו לדרך, נכתב פוסט המסביר אודותיהם באתר X. כיוון שרבים קראו פוסט זה והפיקו ממנו תועלת רבה, צוטט מאמר זה ויוחס במקורות רבים באופן טבעי, ומכאן, שדירוג אותו מאמר וכמובן אותו אתר עלה משמעותית.
חשוב לציין, כי אותו מאמר לא כלל בשום צורה anchor text, וזהו ביטוי מצוין להדגמת מה שגוגל מכנה "קישורים רצויים" או במילים אחרות co-citatio.
מדוע גוגל נותן דגש גדול יותר ל – co-citation בהשוואה ל – anchor text?
בראש ובראשונה, כיוון שקשה יותר לעשות מניפולציה ולשלוט ב – co-citation. לא ניתן לייצר co-citation מוצלח אם אין ברשתונו תוכן איכותי שגולשים מעוניינים לקרוא בכדי להרחיב את ידיעותיהם.
בנוסף, אי אפשר להשפיע על גולשים בלתי-תלויים לחפש, למצוא לקרוא ולהיות שבעי רצון מתוכן זה – מדובר על מצב שנוצר באופן טבעי בשל איכות גבוהה ותו-לא.
אם מייצרים תוכן שכזה, אין צורך או טעם להפעיל מניפולציות שונות בכדי לקבל תוצאה רצויה – התוכן האיכותי יעשה זאת לבדו בקלות ובטבעיות.
לסיכום, עדיין מוקדם לומר בוודאות, אך נראה כי גוגל לא רק מזיז הצדה את השימוש ב – anchor text, אלא גם חותר לעבר הענקת משמעות וחשיבות גבוהה ל – co-citation.
co-citation, כאשר הוא נמדד בהצלחה, מעניק למנועי החיפוש הרבה יותר מידע ונתונים לעבוד עמם, מה שמשקף את נטיות הגולשים באופן מדויק יותר. מאידך, anchor text הוא "מניפולציית HTML" שמעטים יודעים כיצד לבנות ולעשות בה שימוש נכון.
לסיום, מצאנו סרטון קצר של Seomoz שבו רנד פישקין מסביר בדיוק על אותו נושא, הסרטון מנובמבר 2012 וכנראה שפישקין אכן ידע לזהות לאיזה כיוון גוגל מכוון.